אופטימיות מנצחת

המטופל נאנח במענה לשאלתו של הרופא: "למה הגעת אלי?".

"הכול כואב לי" הוא גנח. "איפה שאני לא נוגע – כואב לי. בראש, במצח, בפה, ברגל, ביד, אני לא יודע מה יש לי".

הרופא עשה את מלאכתו נאמנה ובדק את המטופל לעומק, כשבסופה של בדיקה מייגעת הוא פסק את הדיאגנוזה הנחרצת: "אבריך שלמים לחלוטין, הכול בסדר גמור איתך, רק דבר אחד כואב לך – האצבע הימנית שלך. לא פלא, כי בכל פעם שאתה נוגע במשהו – אתה מרגיש את תחושת הכאב…"

גם אנחנו רוצים לשים את האצבע (תרתי משמע) על הנקודה המרכזית, שמשפיעה על איכות החיים שלנו ומסוגלת להפוך את כל האירועים שאנחנו חווים ממרים למתוקים, ממבלבלים ליציבים ומכואבים למחממי לב. לא צריך לשם כך לשנות חיים שלמים או להיוולד מחדש, צריך לשנות רק דבר אחד קטן, את ההסתכלות.

לא ניתן לומר על כל עיקרון שהוא משנה חיים בקנה מידה משמעותי. אבל הסתכלות, היא אחד מהכלים הבלעדיים שמסוגלים להביא בני אדם מנקודה A בחייהם לנקודה B בדרך קצרה, תמציתית ובעיקר מועילה.

"אדם הוא בסך הכל תוצר של מחשבותיו, מה שהוא חושב, הוא נהיה". גאנדי

אם רק ננשום עמוק ונאפשר לעצמנו לשנות את החיים שלנו, להסתכל עליהם במבט אחר ממה שהיינו רגילים עד עכשיו, גם השמים הם לא הגבול למה שאנחנו מסוגלים להגיע מתוך תהליך השינוי העצמי.

איך עושים את זה?
קבלו את המתכון הסודי ל"אופטימיות מנצחת" שתגרום לכם להרגיש טוב בכל מצב.

  1. העולם שלנו מתחלק ל"יש" ול"אין". כדי שנוכל להתקדם בחיים, המבט שלנו צריך לסוב כל העת על ציר אחד, על ציר ה"יש". הכי קל לשקוע לתוך ה'אין', להרגיש אומללים, לבכות על הגורל האכזר, החוסרים, המחסומים, אבל הכי טוב גם אם מעט קשה, זה להסתכל על מה שיש, כי יש כל כך הרבה!

איך נכנסים לתודעת ה"יש"? רשימה יומית של ה'יש' על הבוקר תעשה לכם את היום. לא משנה כמה 'יש' תכתבו – העיקר תכתבו, תחשבו על ה'יש', תדונו בו תתחברו אליו.

מה יקרה בעקבות כך? לא רק שתגלו כמה אתם 'עשירים', אלא הרבה יותר מזה. דרך ה'יש' תוכלו גם להפוך כל 'אין' ל-'יש'. עולמות יפתחו בפניכם, אפיקי מחשבה חיוביים וכמובן המון אנרגיה עוצמתית שתוביל אתכם רחוק.

  1. נראה לנו כי האמירות הפנימיות שאנחנו מפמפמים לעצמנו אינם בעלי משמעות והשפעה. אך לפי השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית, למנטרות הפנימיות שלנו יש את ההשפעה הגדולה ביותר על מה שהיינו, עודנו ונהיה.

איך מתמודדים עם אותן מנטרות שליליות? פשוט מאד. לוכדים אותן על הדף ומחליפים אותן במשפט חיובי. לא שקר, לא פומפזה דמיונית, אלא משפט אמיתי, כן וחיובי. ככל שנתרגל, נתרגל לעשות כך יותר ויותר באופן אוטומטי. כך נשיג רווח נקי של מחשבות פנימיות אופטימיות וחיוביות.

  1. הרבה מהאנרגיה השלילית שלנו אינה מורכבת דווקא מההווה – אלא מהעבר. זיכרונות קטנוניים ומעצבנים, לחצים קדומים וכל מיני ריקושטים קטנים מהעבר, שיכולים להרוס לנו את היום אם רק נשקע בהם יותר מידי.

אפשר להשתדל להתעסק כמה שפחות בדברים פוגמי מצב רוח, אבל אפשר לקחת את הכלי המדהים הזה של העבר ולמנף אותו לכלי חיובי שילווה אותנו לאורך כל ההווה בחיוניות מנצחת.

איך עושים את זה? לכל אחד יש זיכרונות, טובים כמו גם רעים. אם נציף בעצמנו את הזיכרונות הטובים, נשחזר שוב ושוב את ההצלחות שלנו, את הרגעים בהם אהבו אותנו, את הימים שהרגשנו בהם על גג העולם, נוכל להביא גם להווה היבש והקריר, הרבה לחלוחית של טעם מתוק ואופטימיות מנצחת.

  1. אנחנו נמצאים תמיד בתנועה. בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא – אנחנו עוברים כל הזמן שינויים, שליליים וחיוביים. אחיזה בשינוי חיובי שעשינו בזמן האחרון, יכולה להפיח בנו תחושת סיפוק עצומה שאוטומטית תכוון אותנו למבט חיובי ולתחושת הביטחון שאנחנו יכולים להתמודד עם כל האתגרים העומדים בפנינו. השינוי שעשינו עם עצמנו אינו חייב להיות דווקא תהליך דרסטי או הרה גורל. מספיק שינוי קטנטן, כדי שנוכיח לעצמנו שאנחנו יכולים, שיש לנו כוחות ושהעתיד יכול להראות גם הוא, וורוד מאי פעם.
  2. תסכול הוא אחד ההפכים המסוכנים של אופטימיות ושמחה, לכן כדאי להימנע מן הרגש ההרסני הזה ככל האפשר. פעמים רבות התסכול המתמשך נוצר בעקבות יעדים לא ריאליים שאנחנו מציבים לעצמנו, לא מצליחים לעמוד בהם ובעקבות כך אנחנו מתאכזבים, מתוסכלים ולא מאמינים שהחיים שלנו יכולים להשתנות. היעדים הללו הם לא בהכרח במודע. ייתכן שבתת המודע אנחנו מצפים מעצמנו דברים שאיננו יכולים לעמוד בהם ומי יכול להרגיש אופטימי כשהוא שוב ושוב נכשל?

מהי הדרך? לא לשנות את עצמנו, אלא את היעדים שאנחנו מציבים לעצמנו. דף ועט או קובץ וורד במחשב יספיקו לנו כדי לשרטט את היעדים הריאליים, שאנחנו רוצים לעמוד בהם בטווח הקצר. לאחר שינוי היעדים לא נתפלא לגלות כי פתאום החיים הרבה יותר מחייכים אלינו. הם כבר אינם רצף של מכשולים אלא כלי ניצחון למימוש עצמי אנרגטי וחיובי.

  1. כישלונות הם חלק בלתי נמנע מהחיים. השאלה העיקרית היא, מה אנחנו עושים עם הכישלונות. שוקעים בתוכם ומאבדים את שמחת החיים שלנו או הופכים אותם למקפצה שמסייעת לנו ללמוד מטעויות, לאפשר לעצמנו לא להיות מושלמים ולראות את הכישלונות כחלק אינטגרלי מהחיים. חשוב לדעת כי ההבדל בין הפסימיים לאופטימיים, אינו ברמת הכישלונות שאחד מהצדדים חווה, אלא בצורת ההסתכלות על אותם הכישלונות. או כמו שהיטיב להגדיר זאת המדינאי המבריק וינסטון צ'רצ'יל: "הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות. האופטימיסט רואה את ההזדמנות בכל קושי."
  2. אחד הדברים המרפאים, שמצליחים להוציא אותנו ממעגל התסכול היישר למעגל האופטימיות והחיוך, זה הנתינה. לכאורה היינו אמורים להרגיש בפסגת האושר רק כאשר אנחנו מקבלים, כשנותנים לנו וכשאנחנו ניצבים במרכז ההערצה. אך מה שקורה בפועל הוא, שלא תמיד אנחנו יכולים לשלוט על הצורה בה אחרים יתייחסו אלינו. לעומת זאת, נתינה ואהבה נתונים כל העת לשליטתנו. מזג האוויר של היום שלנו אינו יכול להיות תלוי רק בדברים שאינם תלויים בנו אלא בזולת ובסביבה. כדי לעגן לעצמנו עוד ערוץ של אושר ומבט חיובי, נאפשר לעצמנו להעניק, להתמסר, לאהוב, עם כל הרגש והלב. לתחושת האושר הקסומה שעוטפת אותנו, אין תחליף.
  3. לא רק פעילות מוחית, נפשית או רגשית מסוגלות לסייע לנו בדרך אל האושר והאופטימיות, אלא גם פעילות גופנית! מחקרים מוכיחים כי בעת פעילות גופנית מאומצת, המוח שלנו מפריש אנדורפינים שמסייעים לשמחת החיים, לאנרגיות ולמבט החיובי על החיים. פעילות גופנית יכולה להיות טובה מאד גם כ'תרופה' לרגעים של קושי. תנו לעצמכם להתפרק בפעילות גופנית והמוח שלכם ישלם לכם כגמולכם, יפריש אנדורפינים וכבר אוטומטית החיים יראו פתאום יפים יותר.
  4. חיוך. כמה הרבה דיברו עליו. כמה שירים נכתבו עליו. וכמה שהוא נדוש ובנאלי אי אפשר להתעלם ממנו, לא רק בגלל שהוא כל כך יפה וחינני, אלא בעיקר בגלל ההשפעה המוחית שלו. מחקרים מדעיים הוכיחו כי חיוך משחרר אנדורפינים וסרוטונין, הידועים כמשפרי מצב רוח טבעיים! נצלו כל הזדמנות בשביל לחייך, אפילו לעצמכם במראה. כי כל חיוך נוסף יעלה אתכם שלב נוסף בסולם האופטימיות.

לסיכום, לא משנה מהו הכלי שבחרתם, העיקר שהחלטתם לבחור, להשפיע על חייכם, לאפשר גם לכם את האושר הנצחי שבאופטימיות המנצחת. לא להיכנע לתכתיבי החיים באשר הם, אלא להסתכל על החיים בזווית היפה והחיובית ובזכות כך גם להגיע הכי רחוק שאפשר, כמו שהגדירה זאת הלן קלר, האופטימיסטית הנצחית: "אף פסימיסט מעולם לא גילה את סודות הכוכבים או הפליג לארץ לא מוגדרת או פתח גן עדן חדש לרוח האנושית…"

מה בחרת ליישם בחייך?

אורלי, ד"ר אורלי ירוסלבסקי