לפני שבוע ב' חשה לא טוב, היא הבינה שמשהו חריג קורה הפעם וניגשה לרופא המשפחתי.
לראשונה עלה חשד לבעיה בלב, בנוסף, התגלו סימנים להתחלה של סכרת.
ההנחיה של הרופא הייתה חד משמעית – לשנות  בדחיפות את אורח החיים ובעיקר להוריד את רמת הסטרס.

ב' הגיעה אלי, "תשמעי אורלי אני רגילה לחיות באדרנלין גבוה, לרוץ…. וזה אפילו עושה לי טוב, אני אוהבת את החיים שלי, אני לא מכירה משהו אחר. ברור לי שאני משלמת על זה מחיר אבל עכשיו אין לי ברירה, אני חייבת לעשות שינוי.

איך עושים את זה? איך אני מתגברת על עצמי?"

רבים מאיתנו חיים כך, בלחץ תמידי וקבוע, קצב החיים המהיר והציפיות ההולכות וגדלות של הסביבה ובעיקר שלנו מעצמנו, מכניסים אותנו לשגרת חיים רווית סטרס.

זהו הקונפליקט הגדול שאני חווה אצל נשים רבות שאני פוגשת בקליניקה שלי.
סטרס הוא מנגנון הגנה חשוב של הגוף, רפלקס המכין את מערכות הגוף להתמודד במצב של סכנה. שגרת החיים הרווחת היום למעשה משדרת למערכות הגוף מצב של איום תמידי וכתוצאה מכך הגוף מתפקד במצב של סטרס מתמשך.

הנוכחות המתמדת של סטרס בחיינו, ההרגל לחיות ולתפקד תחת תנאי לחץ, להתעלם ממנו, לקבל אותו ואף להזין אותו כל אלו מביאים להגברה שלו.

הבעיה המרכזית היא שהתרגלנו לחיות כך, תחת סטרס מתמיד ואפילו התמכרנו אליו – אל הריגוש שיש בו, האדרנלין, החיות ותחושת המסוגלות הנלווים אליו, כל אלו בהחלט ממכרים.

כמו כל התמכרות, גם הסטרס כשנכנס לחיינו, נכח תחילה ברמה נמוכה שנראתה לנו תקינה. חשנו בו בברור ואולי אף היינו מוטרדים ממנו אך מהר מאוד התרגלנו אליו.

החיים ממשיכים, נכנסים עוד ועוד לחצים ורף הלחץ עולה, אנחנו מתרגלים והתהליך חוזר על עצמו עד שלעיתים אנחנו מבינים מה המחיר שאנחנו משלמים בשלב מאוחר מידי. 

אנחנו מרגישים את ההבדל כשאנחנו יוצאים לחופשה, פתאום משהו בפנים מרגיש אחרת, מפלס הסטרס יורד פלאים וזו תחושת שחרור נפלאה. יחד עם זאת עם החזרה לשגרה מהר מאוד אנו שבים להרגלים שלנו ורמת הסטרס שבה וחוזרת לאותה עוצמה.

הנזק שאנחנו גורמים לעצמנו

כשהגוף מזהה "סכנה" ונכנס למצב של כוננות, מופעל מנגנון המביא לשינויים פיזיולוגיים הכוללים בין השאר הזרמה של הורמוני לחץ ברמה גבוהה למערכת הדם, והגוף נמצא למעשה במצב של סטרס. כאשר מצב הסכנה חולף הגוף מנסה להשיב את המערכות השונות לאיזון, למצב נורמלי. אולם באם הלחץ מהווה אפיזודה ארוכה ומתמשכת הגוף מתקשה לשוב לאיזון ונותר דרוך ובסופו של דבר מותש ואנו משלמים מחיר גופני, בריאותי ורגשי.

במישור הגופני בריאותי, ההשפעה של סטרס מתמשך יכולה להתבטא במגוון בעיות: לחץ דם גבוה, דפיקות לב מואצות, הזעה, כאבי ראש, אלרגיות ופגיעה במערכת החיסונית.

ההשפעה השלילית של הסטרס על העולם הרגשי שלנו ועל איכות חיינו מתבטאת בדרך כלל בשינה לא רגועה, התנהגות לא סובלנית, נטייה לווכחנות, התפרצויות כעס, רגישות יתר ותגובה לא פרופורציונאלית לסיטואציות. כל אלו כמובן פוגעים בתפקוד היומיומי שלנו, באיכות החשיבה וכן במערכות היחסים שלנו.

אז מה מכניס אותנו למעגל ההתמכרות הזה?

• הרצון להפיק יותר מהחיים, מעין תחרות פנימית שלנו עם עצמנו, עם נורמות סביבתיות
• ועם הציפיות של הסביבה מאיתנו.
• אירועי היום יום, הצטברות משימות ודאגות. תחושה מתמדת של מחסור בזמן.
• התמכרות לתחושת ריגוש פנימית של WOW, תחושת דחף שחייבים כאן ועכשיו.
• הקושי להתפשר ולקבל את חוסר המושלמות שבנו ובחיינו.
• אירועים משבריים וקונפליקטים רגשיים, פנימיים לא פתורים.

מה יכול לעזור לנו להשתחרר מההתמכרות הזו?

הצעד הראשון הוא זיהוי מקורות הסטרס בשגרת החיים ובהרגלים שלנו.

נבחן ונקבל החלטה על אלו משימות אנחנו יכולים לוותר? אלו משימות אנחנו יכולים לייעל ומה אנחנו יכולים לדחות?

מודעות, שחרור ומיקוד יכולים לעזור לנו לשמור על שגרה עם רמת סטרס נמוכה יותר.

אולם אם ברצוננו לחולל שינוי עמוק שיחזיק לאורך זמן, חשוב שנטפל במקורות ובגורמים הרגשיים המניעים אותנו, ואשר מכניסים אותנו לאותה מלכודת סטרס. כך נוכל ללמוד איך להביא יותר איזון ורגיעה רגשית ופיזית לחיינו.

חשבת לאחרונה איך הסטרס משפיע על חייך?

אורלי, ד"ר אורלי ירוסלבסקי